ברטנורא על משנה שביעית ד׳:י׳

10 אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית. מִשּׁוּם דִּלְאָכְלָה אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא לְהֶפְסֵד. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי כֵּיוָן דְּאַפְקְרִינְהוּ רַחֲמָנָא לַפֵּרוֹת, אִם יִקְצְצֵם הֲוֵי גּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים:

11 מִשֶּׁיּוֹצִיא. תְּחִלַּת הֶעָלִין בִּימֵי נִיסָן:

12 מִשֶּׁיְּשַׁלְשֵׁלוּ. מִשֶּׁיַּתְחִילוּ לְהַכְבִּיד וְלִתְלוֹת כְּעֵין שַׁלְשֶׁלֶת:

13 מִשֶּׁיְּגָרְעוּ. מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ גַרְעִינִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר, הַבֹּסֶר כְּשֶׁיַּגְדִּילוּ הָעֲנָבִים וְנַעֲשׂוּ כְּפוֹל הַלָּבָן נִקְרָא גָּרוּעַ:

14 מִשֶּׁיָּנֵצוּ. מִשֶּׁיִּגְדַּל עֲלֵיהֶן הַנֵּץ, כְּמוֹ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ שיר השירים ב, כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לַשִּׁעוּרִים הַלָּלוּ אָסוּר לְקָצְצָן בַּשְּׁבִיעִית:

15 מֻתָּר לְקָצְצוֹ. וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם הֶפְסֵד הַפְּרִי, אוֹ מִשּׁוּם גָּזֵל לְאִידָךְ לִישְׁנָא, שֶׁכְּבָר הַפְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה. וּמִשּׁוּם קוֹצֵץ אִילָנוֹת טוֹבִים לֵיכָּא אִם הוּא מְעֻלֶּה בְּדָמִים, שֶׁדָּמָיו יְקָרִים לְעֵצִים יוֹתֵר מִלְּאִילָן:

16 וְכַמָּה יְהֵא בַזַּיִת. לָאו אַשְּׁבִיעִית קָאֵי, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא אָסוּר לְקָצְצוֹ מִשּׁוּם קוֹצֵץ אִילָנוֹת טוֹבִים, כְּדִכְתִיב דברים כ כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאוֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:

17 רֹבַע. הַקַּב, מִשּׁוּם דְּחָשִׁיב יוֹתֵר מִשְּׁאָר אִילָנוֹת, דְּאִלּוּ בְּדֶקֶל מֻתָּר לְקָצְצוֹ עַד דְּטָעִין קַבָּא: